תמצית : כתבתי את הספר 'אלון שומר השמחה' כדי להעלות מודעות ולסייע במניעת חרמות חברתיים בגני ילדים ובתי ספר. הספר נכתב מתוך החוויה שלי, כילד שעבר חרם בבית הספר. במסגרת ההרצאה אתחיל בהקראה של הספר שכתבתי 'אלון שומר השמחה', לאחר מכן אפתח בדיון עם הילדים אודות הספר והחוויה של אלון, הדמות בספר. לאחר מכן, אשתף בסיפור האישי שלי כילד מוחרם, ואענה לשאלות הילדים. נסיים את ההרצאה בשירת שיר מקורי שכתבתי והלחנתי בשם 'ללא גבולות', מסר חינוכי נוסף שמדבר על עולם טוב יותר שיצרו הילדים. מתוך השיר : "עולם חדש עם לב מלא ברגש ובחום".
- ביקור בגן דקל ברמת השרון -
הקראת הספר 'אלון שומר השמחה'
אלון עובר חרם בגן הילדים. לשאלת הגננת הוא משתף במצבו והגננת מוצאת פיתרון יצירתי. אלון הופך להיות הילד האהוד ביותר בגן.
הילדים לומדים מסיפורו של אלון מה מרגיש ילד דחוי כדי לעורר הזדהות. כמו כן, שחשוב לשתף מבוגר אחראי.
מתוך הספר :
דיון : לאחר הקראת הספר אשוחח עם הילדים על המקרה של אלון. אשאל אותם איך לדעתם אלון הרגיש? למה לדעתם אלון היה בודד? האם גם הם מרגישים לפעמים בודדים? האם היו משחקים עם ילד או ילדה שיושבים לבד בחצר המשחקים ונראים עצובים? האם זה טוב שאלון סיפר לגננת שאין לו חברים ? האם הרעיון של הגננת היה רעיון טוב לדעתם?
סיפור החרם האישי שלי
כשעליתי לחטיבת הביניים הייתי מאושר על ההזדמנות להכיר חברים חדשים אבל לצערי לא הייתי ילד מקובל וככל שעבר הזמן הייתי יותר ויותר בשוליים ומטרה ללעג והצקה. לא השתתפתי במשחקי כדורגל שיחקו הבנים והייתי מאוד בודד. לא הייתה סיבה לכך שהייתי ללא חברים. לא היה לי מראה שונה, לא התלבשתי שונה מילדים אחרים ולא התנהגתי אחרת מילדים אחרים. הילדים בכיתה שלי לא צריכים סיבה טובה כדי להחליט שאני שונה מהם. (למרות ששוני זה דבר יפה ולא סיבה לא להיות חבר של ילד או ילדה.) כשהייתי חוזר לביתי הייתי מסתגר בחדר ולא משתף את ההורים המודאגים למה אני מעדיף להיות לבד בחדרי, אז הם הניחו שזה מה שאני אוהב לעשות. הילדים בכיתה לא ידעו שאני שר וכותב ואפילו בכיתה ו' בבית הספר הקודם העליתי מופע של שירה וריקודים ומופע הומריסטי. היה לי כל כך הרבה לתת והכל נשאר סגור איתי בחדר שלי במשך כל תקופת החטיבה.
*בשלב זה ייתן זמן לשאלות של הילדים.
שירת השיר המקורי שלי 'ללא גבולות' לסיום המפגש
מילות השיר :
על הגדות חלוקי נחל בוהקים באור הלבנה.
ובליבי ניגון ישן ששובר את הדממה.
זוכר איך ירד הלילה על שדות של אמונה
ואיך רציתי להשיב למלא באהבה.
ללא גבולות בכוונה אני רוקם את התקוות.
עולם חדש עם לב מלא בצדק ובחום.
ואז בדרך אל האור לחיות את החלום.
פורש כנפיים זה הזמן וזהו המקום.
בחלון אותו הזוהר של ימים מן העבר.
זיכרונות צפים למעלה אותו הטעם המוכר.
עם האמת שעוד נותרה לי והכוחות האחרונים
אפרוץ הדרך אל האושר לא נותרו עוד מכשולים.
להאזנה :
